בשנים האחרונות אני נחשפת, (בעיקר ברשתות החברתיות אבל לא רק), לאנשים שגילו את האור, או לאנשים שמצאו את אלוהים. והאור הזה או האלוהים הזה יכול לעטות המון פנים: אבינו שבשמיים, אלוהים של הדת, אלוהי ,הטבעונות או הצמחונות וכמובן אלוהי הדיאטה. ועם כמה שאני מנסה לפרגן לכל האורות המתגלים ולכל ה"אלוהימים" שנמצאים להם השכם והערב, אני מתחרפנת פשוט מתחרפנת ממה שקורה בשניה וחצי שאחרי ההתגלות.
פתאום כולם נביאים, נושאי בשורה ומטיפים: את אוכלת בשר? את שותה חלב? לא טוב- אלוהי הטבעונות אוסר!
את אוכלת שרימפס בחלב אימו בפיתה בפסח תוך כדי נסיעה באוטו בשבת? אלוהים ישמור!!! אסור!
והכי מחרפנות אותי הן כוהנות הדיאטה. נשים שירדו במשקל ופתאום מאיינות את התקופה השמנמנה שלהן. אותה תקופה בהן "היה להן טוב להיות שמנות", הן "אהבו שיש מה לתפוס" וכו'. והיום הן מביאות לכולנו את הבשורה: החיים זה דרעק כשאת שמנה! כי בעצם בלב את שונאת את עצמך, הסקס שלך גרוע, את לא ראויה ללבוש בגדי ים וללכת לחוף, את ממש אבל ממש אמורה להתבייש בבטן או בירכיים שלך...
ויש את ה"דוקטורים" אלה שלמדו באוניברסיטה של החיים- אלו שמאבחנים אותך: את בטוח חולה ועוד שניה מתפגרת כי את לא בדיאטה.
אז ראבאק! די! תניחו לי. למיטב ידיעתי, אני אדם בוגר ואפילו די נבון. ותתפלאו אני מצליחה להבין את ההשלכות של המעשים שלי. בין אם אני אוכלת בשר (ופוגעת בבעלי חיים), בין אם אני לא ממש מאמינה בדת (וכשאני אמות תהיה לי שיחה צפופה על היושב במרומים על מגוון נושאים- יש מצב שהוא יתנצל) ובין אם אני שמנה. כן, את הדיווח הרפואי שלי אני אעדכן את הרופא ולא אף אחד אחר.
ובקיצור, גיליתם את אלוהים? לבריאות. רק תניחו לי לנפשי. כי אני, בניגוד לאחרים, חיה עם עצמי בשלום ובאהבה.
זהו, אני את שלי סיימתי, ועכשיו לקצת אאוטפיטים מהתקופה האחרונה.
חולצה לבנה- דורותי פרקינס מלונדון, מעליה חולצת תחרה מנטה מבית שולי סיני ומכנסיים עלומים שנרכשו במייסיס.
שמלה של טומי הילפיגר שנרכשה בג'רזי גרדנס
גופיית תחרה ופרנזים על רקע מנטה מבית שולי סיני, חצאית חיוכים של טליה.
חולצה ללא שרוולים (אמממממ..... זה מותר תאמינו לי) של אן טיילור, מכנסיים עתיקים של דנה מליק- נומה.
חולצת תחרה לבנה של שולי סיני וחצאית פרחונית צהובה של טליה
ולסיום, שישי בג'ינס: חולצה- תמנון, ג'ינס- מברלינגטון- ניו יורק, נעלי סקצ'רס ותיק כסוף מאורבניקה.
זהו להיום, ואתן- תיהנו מהחיים כי חיים רק פעם אחת!
ליצירת קשר איתי (לימי סטיילינג, הרצאות או סתם לכוס קפה עם עוגה):
פתאום כולם נביאים, נושאי בשורה ומטיפים: את אוכלת בשר? את שותה חלב? לא טוב- אלוהי הטבעונות אוסר!
את אוכלת שרימפס בחלב אימו בפיתה בפסח תוך כדי נסיעה באוטו בשבת? אלוהים ישמור!!! אסור!
והכי מחרפנות אותי הן כוהנות הדיאטה. נשים שירדו במשקל ופתאום מאיינות את התקופה השמנמנה שלהן. אותה תקופה בהן "היה להן טוב להיות שמנות", הן "אהבו שיש מה לתפוס" וכו'. והיום הן מביאות לכולנו את הבשורה: החיים זה דרעק כשאת שמנה! כי בעצם בלב את שונאת את עצמך, הסקס שלך גרוע, את לא ראויה ללבוש בגדי ים וללכת לחוף, את ממש אבל ממש אמורה להתבייש בבטן או בירכיים שלך...
ויש את ה"דוקטורים" אלה שלמדו באוניברסיטה של החיים- אלו שמאבחנים אותך: את בטוח חולה ועוד שניה מתפגרת כי את לא בדיאטה.
אז ראבאק! די! תניחו לי. למיטב ידיעתי, אני אדם בוגר ואפילו די נבון. ותתפלאו אני מצליחה להבין את ההשלכות של המעשים שלי. בין אם אני אוכלת בשר (ופוגעת בבעלי חיים), בין אם אני לא ממש מאמינה בדת (וכשאני אמות תהיה לי שיחה צפופה על היושב במרומים על מגוון נושאים- יש מצב שהוא יתנצל) ובין אם אני שמנה. כן, את הדיווח הרפואי שלי אני אעדכן את הרופא ולא אף אחד אחר.
ובקיצור, גיליתם את אלוהים? לבריאות. רק תניחו לי לנפשי. כי אני, בניגוד לאחרים, חיה עם עצמי בשלום ובאהבה.
זהו, אני את שלי סיימתי, ועכשיו לקצת אאוטפיטים מהתקופה האחרונה.
חולצה לבנה- דורותי פרקינס מלונדון, מעליה חולצת תחרה מנטה מבית שולי סיני ומכנסיים עלומים שנרכשו במייסיס.
שמלה של טומי הילפיגר שנרכשה בג'רזי גרדנס
גופיית תחרה ופרנזים על רקע מנטה מבית שולי סיני, חצאית חיוכים של טליה.
חולצה ללא שרוולים (אמממממ..... זה מותר תאמינו לי) של אן טיילור, מכנסיים עתיקים של דנה מליק- נומה.
חולצת תחרה לבנה של שולי סיני וחצאית פרחונית צהובה של טליה
ולסיום, שישי בג'ינס: חולצה- תמנון, ג'ינס- מברלינגטון- ניו יורק, נעלי סקצ'רס ותיק כסוף מאורבניקה.
זהו להיום, ואתן- תיהנו מהחיים כי חיים רק פעם אחת!
ליצירת קשר איתי (לימי סטיילינג, הרצאות או סתם לכוס קפה עם עוגה):
