15.7.2013

על מידות גוף וקבלה עצמית

היי חברות (וחברים?),
כל השבוע האחרון אני מתלבטת על מה לכתוב את הפוסט הזה, ויש לי המון רעיונות בראש: איפור, בגדים (יש חדשים), תיקים, נעליים? ויש לי כמובן עוד "אוספים" שאני רוצה לחלוק אתכם. וככה אני מתלבטת לי כל השבוע האחרון ופתאום הבנתי על מה אני אכתוב והכל התבהר לי בראש...



כרגיל פתיחה:
אתמול התפרסמו ב- ynet במדור הרכילות תמונות של מרינה מקסימיליאן קרני. בתמונות מרינה מצולמת בחוף הים בביקיני קטנטן והיא רזה. מה זה רזה? רזונת ממש. כמובן שהכתב הילל ושיבח את מרינה על הדיאטה שעשתה ועל גזרתה החדשה וגופה המצטמק (לא מילים שלי). תיארתי לעצמי שמרגע פרסום התמונות יתחיל מעין מחול שדים: זה טוב/רע? היא יפה/מכוערת? היא ניראת בריאה/ חולנית? ועוד.
נו, כמובן שלא טעיתי (ככה זה פולניות תמיד צודקות).

אז אני לא הולכת להיכנס לכל השאלות האלה וגם לא לבטן של מרינה, לבדוק מה היא כן או לא אוכלת, או מי בתעשייה לחץ עליה לרדת במשקל ואפילו לא אם היא מאושרת יותר עכשיו ממה שהיתה לפני הירידה הכה דראסטית במשקל.

ורגע קטן לפני שאתן מתחילות לקרוא את הפוסט:
אני מבקשת לציין שכל מה שנכתב בהמשך הוא עלי, מתוך ההבנה שלי את החיים, ומתוך ניסיון חיי האישיים בלבד. אין בכוונתי לפגוע או להעליב אף אחד. ואם בטעות תמימה ובאשמתי מישהי מהקוראות תיפגע, אזי אני שולחת לה מפה בקשת סליחה מראש ולמפרע.


ועכשיו אני הולכת לספר לכן על עצמי...
כמה נתונים עלי רק בשביל התזכורת :)
שם (חוץ מ- The Banker)- ענת אל-דר צ'רקה
גיל- 39
גובה- 1.73
מידת בגדים- 44!!! ובדיוק על זה ילדים נדבר היום בשיעור (נו צ'רקה, ממש הערה חוכמולוגית)...

קצת עלי-
בתור ילדה קטנה הייתי, כמיטב ילדי ובוגרי משפחת אל-דר לדורותיה, ילדה שמנמונת חמודה כזו עם קוקיות.  לא מקובלת, ילדים לא שיחקו איתי, חננה אמיתית ותמיד יושבת בצד ועל ביטחון עצמי? הצחקתם אותי, בכלל לא היה על מה לדבר.
ואז הגעתי לכיתה ז' ואצלנו עברו באותה תקופה ללמוד בחטיבות ביניים.
במהלך החופש הגדול שלפי הכניסה לחט"ב קיבלתי החלטה: מרגע הכניסה לכיתה החדשה, אני משחקת ומעמידה פנים שיש לי ביטחון עצמי (הרי אף אחד לא מכיר אותי אז מה אכפת לי)... וכך היה.  בדיעבד, זו באמת היתה החלטה חכמה והיא לימדה אותי לשחק את המשחק ועד היום הטריק עובד (וואלה, איך עדיין לא עלו עלי)?

בתור נערה הייתי רזה רזה רזה, כל כך רזה שההורים של החברות והמורות שלי שאלו את אמא שלי אם אני אנורקסית. כמובן שהתשובה היתה לא, אני פשוט גבהתי המון.

ואז בגיל 19 התחתנתי בפעם הראשונה. זוכרים 1.73? המשקל שלי היה 58 קילו, מידת מכנסיים 38-40 ומידת חולצה S (כן, אף פעם לא הייתי פרופרציונלית). ואיך אמא שלי היתה אומרת? כלבים ירדפו אחרייך אולי תיפול ממך איזו עצם...

עם השנים, נולדו לי 2 ילדים נפלאים, התגרשתי והתחתנתי שוב עם האדם הכי מדהים עלי אדמות. וכן עליתי במשקל, ואפילו לא מעט. (היום אני מידה 44 להזכירכן).

אז אני גם יותר זקנה, גם יותר שמנה וגם קשה לי למצוא בגדים בישראל... אבל אני גם הרבה יותר מאושרת!

מה? יותר מאושרת? יאללה! לכי לכי ....
אני לא אשקר ואגיד שאני יותר מאושרת בגלל המשקל או המידה שלי לטעמי זה בכלל לא חלק מהעניין.

אני מאושרת ושלמה עם עצמי כי עשיתי עם עצמי תהליך של קבלה עצמית (עוד עצמי אחד ואני קופצת)...
למה כוונתי? בתקופת נישואיי הראשונים, הייתי כל הזמן בלחץ כי אני לא מספיק יפה, כי יש לי תחת גדול, כי אני לא מספיק חתיכה, כי לימדו אותי לחשוב שרזה= יפה= בריא. לא רק שלא אהבתי את עצמי בכלל, לא חשבתי שאני מושכת וכתוצאה מכך לא הקרנתי לסביבה תחושה של אישה יפה והביטחון העצמי שלי חזר להיות בקרשים בדיוק כמו שהיה בתקופת ילדותי.

ואז עשיתי מהפך בחיים, וכל מי שעבר גירושים מבין שמדובר במהפכה אמיתית בחיים. אבל באותה תקופה לא ויתרתי לעצמי וחזרתי להחלטה מכיתה ז', זוכרים? אני אשחק את המשחק... מהיום אני הכי יפה, הכי חתיכה והכי כוסית (כן אצלי בבלוג כוסית היא לא מילה גסה). ותתפלאו זה עובד כי מי שמשחקת הרבה זמן את המשחק "מוכרת" את השואו הזה לסביבה ונוצר מעין היזון חוזר, כי הסביבה מתחילה לשדר לך בחזרה שאת מקסימה ונהדרת וזו תחושה נפלאה שבסוף משתרשת גם בתת המודע שלך (אפילו בגשש אמרו: אם כולם אומרים כנראה שזה נכון).
ומפה מדובר בגלגל החיים:
אהבה וקבלה עצמית---> הגברת האנרגיה חיובית לעצמך---> שידור אנרגיות חיוביות לסביבה---> קבלת אנרגיות חיוביות מהסביבה וחוזר חלילה.

וכן, אני יודעת שזה נשמע פלצני משהו אבל עלי התהליך הזה עבד. אני היום יכולה להגיד בפה מלא שאני אוהבת את עצמי למרות הק"ג המיותרים, הקמטים, הכתמים והשיער הלבן (אין לי הרבה נשבעת...).

אז אני לא מטיפה פה להיות במשקל עודף כמו שאני לא מטיפה להיות בתת משקל. אני רק אומרת שתתנו לעצמכן את האהבה שמגיעה לכן. ומגיעה לכן המון אהבה! בחיי שמגיעה.  כל אחת ואחת מכן היא אדם נפלא, נהדר, טוב ויפה!
תחנכו את עצמכן לחשוב כך. כי חינכו אותנו שלא ראוי לאהוב את עצמנו , זה אגואיסטי, זה ממש לא מוסרי ובטח שלא צנוע. וככה גדלנו בתרבות של אני לא מספיק________ (וכל אחת שתשלים את החסר). וזה לא נכון, זה רק מביא לביטחון עצמי נמוך.
תשחקו את המשחק מצידי, תספרו לעצמכן כל בוקר מול המראה עד כמה אתן נפלאות ותראו שגם אתן וגם הסביבה יקבלו את האהבה העצמית הזו ובתקופה קצרה מאד.
ותשמעו לבנקאית הזקנה: זה עובד ממש עובד!


אגב, הסתבר לי השבוע שיש פסיכולוגים שמאמינים בשיטה הזו של שכנוע עצמי לצורך קבלה עצמית. אז לאהובתי שיודעת מי היא, תמשיכי לקום כל בוקר ולצעוק לכל העולם שאת אוהבת את עצמך כי אם לא, יהיה לך עסק איתי!


וזהו חפרתי לכם בנשמה, הגיע הזמן לתמונות (כי רק את PLAYBOY קונים בשביל הכתבות, אנחנו פה בשביל הכיף)...
טהרי- נרכש ב-N.Y
C&A ברצלונה

טהרי- נרכש ב-N.Y

טהרי- נרכש ב-N.Y

טהרי- נרכש ב-N.Y

נרכשה ב-N.Y
נרכשה בוינה








































ועוד הערה קטנה, מי שעוקבת אחרי בדף הפייס יודעת שבשבוע שעבר דגמנתי למעצבת אופנה מקסימה לנשים חרדיות את ליין הפלאס- סייז שלה' (אני? דוגמנית? LOL!). כשהתמונות יגיעו אני מבטיחה פוסט מפורט בנושא. אבל בכמה מילים: היה muy כייייייף!
סגור סגור סגור...

מקווה שהועלתי ואפילו בקצת וכרגיל אל תתביישו להיות בקשר!