28.9.2013

ביקורת הבנקאית- מופע


אחרי החגים שמח יקרים שלי!

כמה נתוני פתיחה עלינו: 
אני והחורחה אוהבים לצאת למופעים ולהצגות, הרבה יותר מאשר לסרטים. יש משהו במופע חי או בהצגה שקוסם לי באופן אישי מאד,  שואב אותי לתוכו ומעניק לי ערך מוסף שנשאר גם לאחריו, מה שלא קורה אצלי בדרך כלל בסרטים.

מרבית ההצגות/ המופעים שאנחנו הולכים לראות הם קלילים באופן יחסי ולא הצגות סופר כבדות (כי כבד יש לנו מספיק בחיים)...

מופע או הצגה קלילים, כאשר הם איכותיים ובעלי הומור אינטיליגנטי, הם לחלוטין תענוג צרוף!


אז זהו, הומור אינטיליגנטי...  בקורלציה מושלמת לכלל התרבות שלנו, כך גם איכות המופעים וההצגות האיכותיים קטנה. ויוצא לא פעם שאנחנו יוצאים להצגה ולאחר 10 דקות מתחילים לחפש איך לברוח/ ממתינים להפסקה כדי לחתוך/ מחכים יפה יפה בנימוס אבל בדיכאון קל עד שההופעה תסתיים כי לא נעים לצאת באמצע...

כשהציעו לי לקבל זוג כרטיסים (עבור סקירה כאן בבלוג), למופע של מני פאר "לי כל שיר נושא סיפור" עברתי תהליך מאד מעניין. בהתחלה מאד שמחתי על הכרטיסים כי מדובר במני פאר. הרי אין מצב שהוא יתן שואו ברמה נמוכה להפך, ממנו אני מצפה למצויינות. אבל אז, אהובתי לבנת הכנף, שנקרא לה דבי (שם בדוי), {כן כן דבי (שם בדוי), את יודעת מי את...}, התחילה לרדת עלי באופן חופשי שאני הולכת לסבול, כולם יהיו קשישים בקהל, אני אשתעמם ואם לא, היא תאכל את הכובע!

האם נהנינו?
האם סבלנו?
האם דבי (שם בדוי) אכלה כובע ואם כן מאיזה סוג?
תמתינו לסוף...
המופע התקיים בגלריה לאמנות עמליה ארבל.
מדובר גם בבלוג אופנה אז:
שמלה- אן קליין (מייסי'ס און ליין),
נעליים- דונה קארן המעולות שיש לי בשחור ונרכשו השבוע בחמרה
תיק- חיקוי של מקווין- איביי

























קצת על המופע-
המופע "לי כל שיר נושא סיפור",  בהנחיית מני פאר, מביא את כל הסיפורים שמאחורי השירים. השירים הוותיקים שכולנו גדלנו עליהם ואיך שהוא הם מצליחים לשרוד מדור לדור. 
המופע מתחיל בשיר היו לילות, ממשיך עם בלדה לשוטר (מהסרט השוטר אזולאי של קישון), עובר דרך מה יפים הלילות בכנען (עוזזזזזז), בפונדק קטן של בני ברמן (עם קברניט לו... רגל מעץ), ומסתיים בשירים של הביטלס ושל פרנק סינטרה.

לאחר כל שיר, בביצוע הזמרת לינדה תומר, זמרת אוסטרלית במקור, עם קול מדהים (שבקלות עוברת מקול קטן לאופרה ענקית), מני מספר את ההסטוריה שמאחורי השיר. ויש הסטוריה לשירים והיא מצחיקה ומשעשעת ברמות...
משמאל לימין:
מני פאר, לינדה תומר (שירה),
רוני צור (ליווי מוזיקלי או התזמורת כפי שהוא מכונה).
צילום- יח"צ
הוא גם שר...




















רק כמה דוגמאות בקטנה כדי לעורר את החשק-
השיר היו לילות (אני אותם זוכרת), שמילותיו נכתבו ע"י יעקב אורלנד והלחן ע"י מרדכי זעירא, לא באמת נכתב לאסתר עופרים, אלא לזמרת בשם שלי שרונה שנאלצה בגלל סיפור אישי מאד מרגש ועצוב, לעזוב את הארץ לטובת חיים בגלות.

השיר Yesterday של הביטלס התחיל בכלל ב- Scrambled Eggs של פול מקרטני שהיה רעב באותו הרגע...

ואת השיר (הגדול מכולם בעיניי), I did it my way שכל כך מזוהה עם פרנק סינטרה, כתב בכלל פול אנקה כאשר היה בן 27 אבל הוא הרגיש שהשיר גדול עליו מידי ולכן העביר אותו לסינטרה...

מני פאר ערך מחקר מעמיק לפני שהעלה את המופע, והסיפורים שלו על כל שיר ממש משכרים מעונג ומהומור. חלק מהסיפורים כל כך הזויים שממש נדמה שהוא ממציא אותם כדי להחזיק את הקהל בקשב. אבל לא, המציאות כמו תמיד עולה על כל דימיון!
בנקאית חוקרת שכמוני, עקבתי אחריו אחרי שהסתיימה ההופעה, כדי להסביר לו שאני בלוגרית (אני לא בטוחה שהוא לגמרי סגור על מה זה "בלוג" או "בלוק" או בכלל "ניו מדיה")... ולשאול אם הסיפורים הם באמת אמיתיים או קצת משוייפים... מסתבר שמני נסע וראיין אנשים. את הזמרים והכותבים (אלו שבחיים),  ואת הילדים של אלו שכבר אינם בינינו.
מחלקת חקירות- שאלות וצילום אותנטי עם סיגריה וכוס יין...


יין, הרבה יין...
יש מצב למני פאר ללא יין?








וכרגיל ביקורת הבנקאית לסיום:
ציון: 4.5/5 עמלות במדד העו"ש (וזה רק כי בפולניה לא נותנים 5)...
מה שנפלא באמת במופע הזה, הוא ששעה וחצי עוברות בטיסה. והקהל נע בין שירה לצחוק ומידי פעם נשמע קול של "וואו באמת?" וזה רק אומר שלא צריך לפחד מהומור אינטיליגנטי ולהתפשר על מופעים רדודים ומתסכלים.


- אז מה דעתכם התשובות לשאלות ששאלתי למעלה?
יאכל או לא יאכל???




אז שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת בריאות, אושר, שמחה והצלחות רבות,שכל מה שאתם מאחלים לעצמכם יתגשם בשנה הזו.
ונרים כוסית לחיים!


ביי בינתיים,
ותזכרו שכמו תמיד, אני כאן בשבילכן בבלוג, בפייס, במייל, בטלפון ובבית הקפה הקרוב. אל תתביישו ושימרו על קשר!