17.10.2015

פנינה אלבז- קבלה עצמית והעצמה דרך אופנה , סטייל וסטיילינג

מאז שפתחתי את הבלוג אני נחשפת לציבור קוראים (בעיקר נשים) שנאבקות מידי יום במשקל, בסטייל, בבגדים,  מה מתאים ומה פחות מתאים? וכל המאבקים הללו נעשים תוך כדי או מובילים לכעס עד כדי שנאה עצמית. (ותאמינו לי, אני מקבלת לא מעט פניות מידי שבוע מנשים נהדרות ויפות שלא חיות עם עצמן בשלום- וזה אנדר סטייטמנט למצב). מידי פעם אני גם מתחברת לנשים שעברו מהלך הפוך של קבלה עצמית ואותן אני הכי שמחה לאמץ ולחבק וכמובן לתת להן חשיפה פה אצלי בבלוג בפינה פוסט אורח. אחת מהנשים המדהימות שהכרתי היא פנינה שמעלה כל יום אאוטפיטים מעולים לקבוצות אופנה ברשת אז לא התאפקתי והזמנתי אותה להתארח כאן.
אגב, בעוד שבעיניי אחרים בגדים, שמלה, סטייל וסטיילינג הם אינדיקציה למשהו רדוד מאד, מבחינתי כל דבר שמשפר את ההרגשה של האדם ותורם לו לאושר- אינו רדוד אלא הוא הדבר בו צריך להתמקד ולהשקיע.

סטייל אופנה וקבלה עצמית - פנינה אלבז.

ענת המשובחת בעלת החיוך הממיס הזמינה אותי [ מקווה שלא ברגע של חולשה ;-) ] להתארח בבלוג שלה. עיניכן הקוראות, עשיתי זאת בחפץ לב ובטרם תתחרט. מטבעי אני "פלורסנט"- מתמהמהת סדרתית, מתבשלת עם כל עניין חשוב במשך שבועות, חודשים ולפעמים שנים, אולם בסוף האור נדלק. מאחר ומזה זמן מה שאני משתעשעת עם הרעיון של כתיבת בלוג אישי (על מה? על מה לא?), שמחתי במיוחד על ההזדמנות שניתנה לי שהרי אין כמו להתגלח על חשבון אחרות. את ענת הכרתי הודות לאלוהי הפייסבוק, אנו נפגשות כמעט מידי יום בקבוצות פייסבוק שמעריכות ואוהבות אופנה ובעיקר טעם טוב.

אז שלום לכולן,
שמי פנינה, הרגע מלאו לי 36, אמא לשלישייה מנצחת: אביגיל בת 11, יהל בן 8 ואיתמר בן 4. נשואה כבר כמעט 15 שנה לנפש התאומה שלי וגאה בזוגיות המורכבת שלנו (הוא דתי אני לא) ובמשפחה שהקמנו למרות, בגלל ובזכות הקשיים. בנוסף, אני מאוד אוהבת לכתוב, לצייר, לקרוא ולעסוק בפעילות גופנית. ברשותכן, אני מרשה לעצמי להכתיר את השנה האחרונה כשנה מיוחדת למדי.

צמחתי במידה והתקשיתי לקבל את הספיחים הלא רצויים (מי שמכיר אותי באמת יודע כמה האישיו הזה עולה לי בבריאות), החלפתי מקום עבודה ומצאתי את עצמי אז, אישה כבת 35, אוחזת בגרדרובה של בת 22, הווה אומר- יותר מידי ג'ינסים, גופיות בייסיק (שחור/לבן/חום) ורחמנא ליצלן, גם יותר מידי כפכפי הוואיאנס. הייתי רחוקה מאיך שאני רוצה להראות. שידרתי כלום ברוטב שום דבר. הרגשתי ממוצעת מידי.

לפני כמעט שנה נרשמתי לקורס סטיילינג אישי שהוביל לשינוי משמעותי. הכרתי נשים מצויינות, חלקן הפכו לחברות קרובות שאני אוהבת ומעריכה עד מאוד. למדתי להחמיא לעצמי באמצעות הבגדים, למדתי לאהוב צבעים, למדתי להעז. קניתי לראשונה בחיי שרשראות, בעיקר כאלו שלא צריך מיקרוסקופ בכדי להבחין בהן. נגמלתי מבגדים צמודים ומוחצי שחלות, ריאות ושאר איברים פנימיים. רכשתי פרטי לבוש שנכונים למי שאני היום.

אין ספק כי הדרך לאהבה וקבלה עצמית אמיתית עוד רחוקה אבל היא בהחלט קרובה יותר. התהליך אמנם במהלך ובזכות אותו קורס מיוחד והמשיך בהחלטה אמיצה לקחת עניינים לידיים. להדליק את הפלורסנט. החלטתי לחזור לפעילויות שאני אוהבת ולצערי זנחתי עם השנים, החלטתי להקדיש זמן ומשאבים לכל מה שממלא אותי וגורם לי להיות טובה יותר לילדיי, לבן הזוג, לעצמי. בחרתי בנשים מעוררות השראה לעקוב אחריהן, ללמוד מהן, להתייעץ איתן.

אחרי שנים של חששות גדולים אני מתעדת להירשם שוב ללימודים. הבטחתי לעצמי להכניס לתוך קופסה את הפחדים, ה"למה לא עכשיו" ושאר ירקות רקובים שעיכבו אותי עד כה ולהוכיח לעצמי שהיצירתיות עוד פועמת בי.  בהצלחה לי.
מאחלת לכולנו שנה טובה, שנה שבה נדע להפוך את המילים למעשים,
שנה שבה כוונות יהפכו למטרות ויעדים להצלחה אישית.
נישוקים וחיבוקים,
פנינה
  





מאחלת לכולנו ימים שקטים ורגועים שכל עיסוקנו יהיה בבחירת שמלה מתאימה ולא בעצב בלתי נגמר על פצועים והרוגים.
צ'או בינתיים ונשיקות ממני ואל תשכחו שכמו תמיד, אני כאן בשבילכן בבלוגבפייסבמיילבטלפון ובבית הקפה הקרוב. אל תתביישו ושימרו על קשר! 

לא רוצה להפסיד אפילו פוסט אחד?  כדאי להצטרף אלי לרשימת התפוצה ממש פהלמעלה בצד שמאל בכפתור JOIN ME הכחלחל. למי שאין ג'ימייל דרך BLOGLOVIN (הציור של האישה העירומה).  וכמובן לעשות LIKE לעמוד הפייסבוק!