18.3.2017

נשים אמיתיות

פעם בתקופה קופץ לי ה"גן הפולני" (נו, לא רק לראש הממשלה מותר...) ואני ממש מתעצבנת.
ועל מה היום עלה קצפי? על המונח "נשים אמיתיות".
בעיניי, עולם האופנה מגדיר 3 סוגי נשים:
הסוג הראשון- "נשים מושלמות"- נשים ממידה 32 ועד מידה 36. אלו נשים שהבגד עליהם מונח נפלא ולו משום שאינן מקומרות והגוף שלהן מתאים את עצמו לתפר שבבגד.
הסוג השני- "נשים ראויות"- נשים ממידה 38-42. נשים עגלגלות, מלאות, מקומרות You name it…, נכון, הן כבר לא מושלמות כמו אלו מהקבוצה הראשונה, וכבר פחות קל לעצב להן בגדים, אבל עדיין אפשר להתמודד עם המשימה.
ונשים מהסוג השלישי- השמנות- נשים מעל מידה 44. להן כבר ממש קשה לעצב. ולא, זה לא רק עניין של כמות בד, אלא בעיקר עניין של קימורי הגוף שלא תמיד מתאימים לבגד. ולמה הכוונה? השומן לפעמים מתרכז בידיים או בבטן ואולי בחזה או בישבן. ולכן הרבה יותר קשה ליצור פריטים שיתאימו לכולן ויש ליצור ולעצב מגוון סוגי פריטים על מנת להתאים אותם למבני הגוף השונים.
במשך שנים, נשים מעל מידה 44 שוכנעו ע"י המעצבים והרשתות כי הן מכוערות ועצלות ולכן לא ראויות לאופנה אמיתית. לפריטים טרנדיים או קלאסיים או צבעוניים. המחשבה הרווחת היתה כי אם את שמנה את תסתפקי באחת מבין השתיים: או שתלבשי שקים רחבים וכעורים או לחלופין תלבשי מה שעולה עלייך, וגם על זה תשלמי הרבה ותגידי תודה.
אממה, בשנים האחרונות דברים מתחילים להשתנות. נכון, לא בקצב מטורף (כמו שהיינו רוצות), אבל כן, יש הרבה יותר מודעות לאופנה לנשים בטווח מידות רחב, יש יותר דרישה של לקוחות שמגיע להן, יש יותר ייצוג במדיה לנשים בהן שחקניות ודוגמניות במגוון מידות. ויש תחושה כללית שמה שלא נותנים לנו, אנחנו כבר יודעות לדרוש עד שנקבל את מה שמגיע לנו.
כמו כל דבר בעולם, דיבורים מובילים למעשים, והשיח על מידות גדולות גרם למעצבים ולרשתות אופנה בכל העולם להרחיב את טווח המידות של העיצובים ה"שווים" ואפילו נתנו לנו שם Plus Size.
עד פה, הכל דבש ושושנים: מתחילה להיות אופנה ראויה לנשות הפלאס, יש טווח מידות בלא מעט רשתות, מעצבים מהעולם ומהארץ כבר הפנימו שהם חייבים לעצב בגדים לכולן (ואם לא בשל אג'נדה שוויונית כל שהיא אז בהחלט כהחלטה כלכלית) ואפילו שבוע אופנה לשמנות יש בבירות האופנה הנחשבות (ושלנו בארץ הוא אחד מהמובילים בעולם).
אבל הרי אי אפשר לקבל טוב ולשמוח בו בלי לייצר תיוג ואם אפשר אז ממש עדיף גם שיהיה מתנשא ואם ממש ממש, אז בבקשה תנסו גם להקטין את אלו שאינם בקבוצת הייחוס. וכך נולד לו המונח: "נשים אמיתיות". וכל השאר היסטוריה... כי כשרוצים להסביר לנו למה כל כך חשוב להעלות את דוגמניות פלאס לתצוגות של מייקל קורס, קלווין קליין או דונה קארן, כולם פתאום מתהדרים בנשים ה"אמיתיות" שהם העלו על הבמה כדי שיציגו את העיצובים שלהם.
ובכן יקיריי, זו חתיכת בולשיט היסטרית!!! החלוקה של נשים (זו מתחילת הפוסט)? כולן נשים אמיתיות. כן כן, גם הדוגמניות הרזות שחיות על חסה גם הן אמיתיות, בדיוק כמו עמיתותיהן במידות הגדולות. וההסבר הכה פשוט למגוון הדוגמניות הוא כלכלי, מחושב וקר כקרח: המצב הכלכלי בעולם פקקטע כבר כמעט עשור. הכנסות בתי האופנה ירדו. ועל כן, בשביל לא לפשוט את הרגל, כולם פשוט מכוונים לטווח רחב יותר של קניינים ושל קונים.
אז תפסיקו למכור לנו את התיוג של נשים אמיתיות, תפסיקו לנסות לגרום לנו להרגיש טוב יותר על חשבון נשים אחרות. כי כולן אמיתיות ולכולן מגיע להרגיש טוב עם עצמן ולא משנה הגיל, הדת, הצבע, המשקל או המידה! פשוט תייצרו לנו בגדים שווים ובמגוון סגנונות שנהנה ללבוש!
כבר אמרתי שעלה לי?
ובתמונות: אישה אמיתית אחת במידה 44 שפשוט אוהבת להתלבש (ואם יש זמן בבוקר אז גם כל יום בסגנון אחר)...





XOXO,
ענת.