15.4.2017

ויקטוריה בקהאם לטארגט

שבת שלום וחג שמח!

כפי שחלקכן יודעות, את יום הולדתי ה- 43 החלטנו לחגוג לי בניו יורק- העיר האהובה עלי בעולם כולו.
אחת הסיבות שאני מטורפת על העיר הזו- היא כמובן השופינג. מרבית הבגדים שלי נרכשים פה בניו יורק.

הפעם, לפני שטסנו, הזכירה לי אהובתי ובעלת הטור הקבוע בבלוג זה, לירון בונאנו, שויקטוריה בקהאם שבד"כ מעצבת בגדים לנשים במידות זעירות ובמחירים מופקעים, החליטה לעצב קולקציית קפסולה בטווח מידות רחב לרשת לטארגט.
באופן כללי אני לא מחבבת את הגברת בקהאם  החמצמצה, אבל אתמול היינו בברוקלין אז נכנסנו לטארגט. ואני מדדתי את כל(!) הפריטים שהיו על הקולבים בתקווה לחזור לארץ עם פריט או 2 או חמישה של ויקטוריה. אז לא. ממש לא. כל כך לא! שאם עד עכשיו עוד תהיתי האם מדובר במעצבת או ב"באז", עכשיו אני כבר בטוחה...

שלב א'- בדים
הקולקציה בנויה כמעט כולה מבדים סינתטיים, אבל לא כאלה שנעימים על הגוף, אלא מהסוג הכבד, החונק כשכל פריט שוקל לא מעט. ובכן גברת, חם לי!!! לא נעים לי ללבוש בגד שתוך כדי הלבישה שלו אני כבר מזיעה. וזה עוד בניו יורק כשקר לי פה כל היום...

שלב ב'- הגזרות
כנראה קל לעצב לנשים רזות מאד מאד במידות 0-6 משום שיש להן פחות קימורים. לאישה במידה 44 צריך לדעת לעצב. חלק גדול מהפריטים בקולקציה מעוצב מרובע מידי, קצר מידי ורחב מידי כך שהגוף (שלי לפחות), נראה כמו רובוטריק במנוחה... אה, ובגלל שהכל כל כל מרובע, השמלות שהן מאד רחבות עלי בחלק העליון לא עוברות לי את הטוסיק...

אז זהו... אני חוזרת למעצבים שכן יודעים לעצב למקומרות.
ומבטיחה תמונות של הרכישות בהקדם :)
וקצת תמונות מהקולקציה המדוברת: